גזר דין בתיק ת"ד 1003-08

הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות בביצוע עבירה של גרימת מוות ברשלנות עת נהג ברכב וסטה מנתיב נסיעתו לנתיב הנגדי.

כתוצאה מהתנהגותו הרשלנית של הנאשם, מצא את מותו ביום 12.9.07 אילן אזולי ז"ל עת נהג ברכבו בנתיב נסיעתו מול כיוון נסיעת הנאשם.

בקילומטר 84 בכביש הערבה סטה הנאשם לנתיב הנסיעה הנגדי, התנגש חזיתית ברכב אשר הגיע ממול וכתוצאה מאירוע זה נסתיימו חייו של אילן אזולי ז"ל אשר נהג באותו רכב.

באותה דקה אומללה ומחרידה באו לעולם שתי טרגדיות.

הראשונה במשפחתו של המנוח - טרגדיה עמוקה ומזעזעת לה נחשפתי במלוא עוצמתה עת שמעתי את עדותה של אלמנת המנוח בבית המשפט.

השניה אצל הנאשם ומשפחתו - עת הובאו לבית המשפט ראיות באשר למצבו הגופני והנפשי של הנאשם ובני משפחתו לאחר וכתוצאה מהתאונה.

אין לבית המשפט "מאזני כאב" לפיהן שוקל הוא את עוצמות הצער והחורבן של כל צד.

עוצמת הכאב אינה המדד על פיו נדרש בית המשפט לקבוע את העונש הראוי לאחר שהורשע נאשם בביצוע עבירה מסוג זה. המדובר באחת מתוך מספר רב של נתונים אותם ישקול בית המשפט לצורך קביעת העונש הראוי.

על אף החשיבות הרבה של ענישת עברייני תנועה אשר גרמו למותו של אדם ברשלנותם

יש להפנים ולהבין כי בשונה מעבירות כוונה בהן החליט אדם ליטול חייו של אדם אחר ובשונה מסיטואציה בה פזיזות או אדישות לתוצאה הובילו למותו של אדם אחר, כאשר בעבירת רשלנות עסקינן, המדובר בסיטואציה בה כתוצאה מחוסר תשומת לב, לפעמים רגעית, נגרמה תאונה מחרידה.

  אותו אדם  אשר נהג בחוסר זהירות, לא רצה בתוצאה הקטלנית של התנהגותו.

על פי רוב נאשמים ומורשעים בגרימת מוות ברשלנות הם אנשים נורמטיבים מן הישוב כאשר האירוע נשוא כתב האישום נכנס לחייהם כרעם ביום בהיר בדיוק כפי שנכנס והחריב את חיי משפחות קורבנות התנהגותם.

יחד עם זאת, ועל אף היעד החפץ בתוצאה הקטלנית, ועל אף הנורמטיביות המצוייה על פי רוב בציבור מורשעים זה, אין להקל ראש באותה התנהגות של חוסר תשומת לב, שכן בדיוק את אותה ההתנהגות מנסה ענישה מרתיעה לעצב מחדש.

חוסר זהירות או רשלנות אינה גזירה משמיים. המדובר בהתנהגות שהיא תולדה של שליטה עצמית, בקרה, ריסון, הקפדה על כללים, דריכות, עירנות ומעל לכל החלטה עצמית של הנוהג ברכב לנהוג בהתאם לחוק בכל שנייה בה הוא או היא אוחזים בהגה של רכב.

חריגה מאותם כללים הקבועים בחוק, אי שמירה על עירנות מתמדת, התרת רסן התנהגותי, מתן אפשרות להסחת דעת ולו רגעית - כל אלו הן התנהגויות נשלטות וככאלה ניתן להגביר את כדאיות השליטה בהן ע"י ענישה מרתיעה.

לו ידעו הנוהגים ברכב כי כתוצאה מהתרת רסן התנהגותי, אי הקפדה על כל תג של החוק בשעת נהיגה או לחליפין חוסר תשומת לב אשר הוביל לסטייה מנתיב או לאחור בתגובה, יענשו הם בחומרה רבה - אזי יתכן ומדדי הריסון והבקרה של כל נהג יתחדדו ובכך יחסכו חיים.

בית המשפט העליון בהרכב של שלושה שופטים קבע בע"פ 6755/09 ארז אלמוג נגד מדינת ישראל את דרך ניתוח הענישה הראוייה בתיקים של גרם מוות ברשלנות.

וכך קבע בית במשפט העליון:

"נדמה שקיימים שלושה כללים מנחים בסוגיית הענישה הראויה בעבירה של גרימת תאונת דרכים קטלנית ברשלנות. האחד , ראוי לגזור על נאשם עונש מאסר בפועל ופסילה מלנהוג לתקופה הולמת, הן בשל עקרון קדושת החיים והן משיקולי הרתעה. השני , בדרך-כלל הנסיבות האישיות של הנאשם בעבירה זו אינן בעלות משקל כבעבירות אחרות המלוות בכוונה פלילית, הן בשל אופייה המיוחד של העבירה הנדונה והן בשל ביצועה השכיח גם ע"י אנשים נורמטיביים. השלישי , אמת המידה הקובעת בעבירה זו היא דרגת הרשלנות....